כָּל אָדָם חַיָּב לְהוֹלִיד בֵּן וּבַת (אבן העזר א):
א. עַל־פִּי הַתּוֹרָה "תִּקְעוּ תּוֹכָחָה" בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח, עַיֵּן שָׁם, וּכְבָר מְבֹאָר בְּהִלְכוֹת אִשּׁוּת הֲלָכָה ב עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם, וְעוֹד לֶאֱלֹקַי מִלִּין עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל (באות ו) עַל פָּסוּק: "וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי" וְכוּ'. הָעִנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא מְאֹד מֵעֹצֶם נִפְלְאוֹת רִבּוּי בָּתִּים, שֶׁנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכוּ', שֶׁנִּתְרַבִּין הַבָּתִּים, אֲלָפִים אַלְפֵי וְרִבֵּי רְבָבוֹת רְבָבוֹת רְבָבוֹת עַד אֵין קֵץ, כִּי שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, חָמֵשׁ מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְכוּ', עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
ב. וְעַתָּה מוּבָן מִמֵּילָא הֵיטֵב גֹּדֶל הַחִיּוּב עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹלִיד בָּנִים, וְהוּא מִצְוָה הָרִאשׁוֹנָה בַּתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁמּוֹלִיד נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא מוֹסִיף עַל הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל נֶפֶשׁ אֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבּוּ הַבָּתִּים מְאֹד מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גּוֹרֵם לְהַעֲלוֹת שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים וְכוּ' וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל.
ג. כִּי בְּוַדַּאי עִקַּר הַמִּצְוָה הוּא לְהוֹלִיד בֵּן כָּשֵׁר, בֶּן יִשְׂרְאֵלִי שֶׁיְּקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְאִם שֶׁלָּאו כָּל אָדָם זוֹכֶה שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים גְּמוּרִים, עַל כָּל פָּנִים מֵאַחַר שֶׁהֵם בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, הַמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ, וְאָבִיו מְחַנֵּךְ אוֹתָם מִנְּעוּרֵיהֶם לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וְלִכְנֹס לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּלְהִתְוַסֵּף עַל הַקִּבּוּץ קָדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם יַחַד, וּלְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עִמָּהֶם יַחַד פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, וְלוֹמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וְכוּ', הֲרֵי גּוֹרֵם שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁהוֹסִיף נֶפֶשׁ לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְרַבִּין הַבָּתִּים עַד אֵין קֵץ וְכוּ'. וְגַם אוּלַי יִפְקוּ מִנֵּיהּ בְּנִין דְּמַעֲלֵי (יצאו ממנו בנים טובים.), שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים. וְעַל־כֵּן הָעִקָּר שֶׁיִּרְאֶה לְחַנְּכָם לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מֻזְהָרִים בְּפָרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" וְכוּ' (דברים ו, ז), וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ" וְכוּ' (שם יא, יט). וּכְתִיב (שם ד, ט): "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". וּבִפְרָט לְרַחֲקָם בְּכָל מִינֵי הַרְחָקוֹת מֵהַכִּתּוֹת הָרָעוֹת שֶׁקָּמוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, לְהַעֲבִיר חַס וְשָׁלוֹם, אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעִקַּר הַדָּת הַקָּדוֹשׁ. שֶׁהֶעֱמִידוּ בָּתֵּי תִּפְלוּת לְלַמֵּד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', שֶׁכֻּלָּם הֵם פּוֹרְקֵי עֹל לְגַמְרֵי. וְאִם בִּתְחִלָּה מְרַמִּים אֶת אֲבִיהֶם וְאוֹמְרִים שֶׁיִּלְמְדוּ עִמָּהֶם גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה, אֲבָל הַכֹּל הוּא צְבִיעוּת וָשֶׁקֶר, כִּי מְעַט שֶׁלּוֹמְדִים עִמָּהֶם הוּא רַק מִקְרָא עִם פֵּרוּשֵׁיהֶם וּבֵאוּרֵיהֶם הָרָעִים, שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶפִּיקוֹרְסִים גְּמוּרִים מְפֻרְסָמִים. וּקְצָתָם מֵהֶם הֵמִירוּ דָּתָם וְחִבְּרוּ בֵּאוּרִים וְתַרְגּוּמִים עַל תּוֹרָה נְבִיאִים כְּתוּבִים, כַּמְפֻרְסָם כָּל זֶה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, [וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה].
אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרֹב יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים מְחַנְּכִים בְּנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, שֶׁיְּבַלּוּ יְמֵיהֶם רַק עַל תּוֹרָה וּתְפִלָּה לַהֲגוֹת בְּתוֹרַת ה' בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, הֲרֵי הֵם מוֹסִיפִים נֶפֶשׁ לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנִתְרַבִּין הַבָּתִּים מְאֹד מְאֹד. עַל־כֵּן שְׂכָרָם הַרְבֵּה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישיעה ס, כב): "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה". וְהַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי רִבּוּי הַבָּתִּים, עַל־יְדֵי רִבּוּי הַצֵּרוּפִים עַד אֵין קֵץ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה "יִהְיֶה הַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם מְאֹד" כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַעֲלוּ שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּכְמְרוּ רַחֲמָיו וְיָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה".
ד. וְזֶה בְּחִינַת "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" וְכוּ' (בראשית מט, א). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בראשית רבה צח, ב) וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י (שם), 'שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת קֵץ הַגְּאֻלָּה וְנִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ שְׁכִינָה וְכוּ', וְהִתְחִיל לְדַבֵּר דְּבָרִים אֲחֵרִים'. וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁדִּבֵּר אַחַר כָּךְ הָיָה מֵעֵין זֶה, שֶׁהֶעֱלִים וְהִסְתִּיר בְּתוֹךְ דְּבָרָיו סוֹד הַקֵּץ, [וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק זֶה עַיֵּן שָׁם (רלד:), גָּלֵי וּסְתִים וְכוּ'] הַיְנוּ כִּי יַעֲקֹב רָאָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְכֻלָּם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, סָבַר שֶׁכְּבָר יוּכַל לְגַלּוֹת קֵץ הַגְּאֻלָּה, הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת וְסָתוּם מֵעֵין כֹּל, וְאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹתוֹ וּלְקָרְבוֹ, כִּי אִם עַל־יְדֵי קִבּוּץ הָרְחוֹקִים דַּיְקָא. כִּי הָעִקַּר הַמַּעֲלָה הוּא כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ נֶפֶשׁ חָדָשׁ, שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה רָחוֹק כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָחוֹק, וְעַכְשָׁו קֵרְבוּהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתְוַסֵּף וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה שָׁכֵן אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ. זֶהוּ עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (יתרו סז:), וּבִפְרָט בִּדְבָרֵינוּ (סימנים י, יד), שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִתְרַבִּין הַבָּתִּים עַד אֵין קֵץ וְכוּ'.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ: "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב" וְכוּ'. וּבִתְחִלָּה אָמַר "הֵאָסְפוּ", וְהַחִלּוּק בֵּין אֲסֵפָה לְקִבּוּץ הוּא, כִּי אֲסֵפָה נֶאֱמָר עַל אֲסֵפַת הַקָּהָל שֶׁאֵינָם רְחוֹקִים מְאֹד זֶה מִזֶּה, כְּמוֹ (במדבר יא, טז): "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל" וְכוּ'. וְכֵן (שמות ג, טז) "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" וְכוּ', אֲבָל שֵׁם קִבּוּץ נֶאֱמָר עַל קִבּוּץ הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד בִּקְצֵה הָאָרֶץ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל, ד): "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה'" וְכוּ'. וְכֵן (ישעיה נו, ח): "מְקַבֵּץ נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו" (עיין כלי יקר בראשית מט). וְעַל־כֵּן בִּתְחִלָּה אָמַר יַעֲקֹב לְשׁוֹן אֲסֵפָה - "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם" וְכוּ', שֶׁסָּבַר שֶׁעַל־יְדֵי הָאֲסֵפָה לְבַד שֶׁל בָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכֻּלָּם צַדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְגַלּוֹת וּלְקָרֵב קֵץ הַגְּאֻלָּה, אֲבָל הַשְּׁכִינָה נִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ, וְאָז הֵבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֲסֵפָה לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּאֱסֹף הַצַּדִּיקִים לְבַד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְכָל עִכּוּב הַגְּאֻלָּה וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא מֵחֲמַת רִבּוּי רַחֲמָנוּתוֹ עַל כָּל הָרְחוֹקִים וְהַנִּדָּחִים מְאֹד, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְמַהְמֵהַּ וּלְחַכּוֹת עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ הָרְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ וְיִתְוַסְּפוּ עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכוּ'.
קריאה וחיפוש בכל ספרי רבי נחמן מברסלב