כִּי קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֲזַי הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל אֶחָד וְכוּ'. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, לִפְתֹּחַ הַיָּדַיִם שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ וְנִפְתָּח הָרוּחַ דִּלְתַתָּא מִן הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא וְכוּ' וְכוּ'. וְכָל הַמִּצְווֹת וַעֲבֵרוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וּלְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר וְכוּ', וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת וְכוּ'. וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת וְהֵם נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבְּרִין כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אִם מִתְגַּבֵּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק חָזָק כְּפִי הַמְּנִיעָה, כִּי הַמְּנִיעָה לֹא בָּאָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק וְכוּ' וְכוּ', [עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב]:
א. כִּי כָּל אָדָם צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּתִקּוּן הַבְּרִיאָה, כִּי הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁה' יִתְבָּרַךְ כְּבָר בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, אֲבָל הַכֹּל נִבְרָא מְחֻסָּר תִּקּוּן, כַּיָּדוּעַ, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם שֶׁהוּא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא יַעֲסֹק בְּתִקּוּן הַבְּרִיאָה וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוֹצִיא אֶת הַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כְּפִי תִּקּוּן מַעֲשָׂיו עַל פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵיהּ, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל הַבְּרִיאָה. וְכָל זְמַן שֶׁאֵין אָדָם (נראה שחסר כאן, ואולי צריך לומר: 'משתדל לעסוק בזה' כלשונו לעיל בתחילת הדרוש שכתב: 'וצריך כל אחד להשתדל ולהוציא' וכו'.) לַעֲסֹק בָּזֶה, אֲזַי נֶחֱשָׁב כָּל הַבְּרִיאָה לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה מה, יח): "לֹא תֹּהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ", שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי דֵּעָה הַיּוֹדְעִים וּמַכִּירִים אֶת רִבּוֹנָם עַל־יְדֵי כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כִּי כְּפִי הַמִּצְוָה שֶׁמְּקַיֵּם אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כְּמוֹ כֵן הוּא מוֹצִיא חֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, לְמָשָׁל, כְּשֶׁמְּקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, אֲזַי לְפִי הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה וִידִיעַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת מִצְוַת צִיצִית, כְּמוֹ כֵן הוּא מְתַקֵּן חֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עַתָּה הוֹצִיא זֶה הַחֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְכֵן בִּשְׁאָרֵי כָּל הַמִּצְווֹת. וְעַל־כֵּן הָיָה כָּל הָעוֹלָם תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עה, ד): "נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִקְרָא זֶה עַל מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁאָז נִתְבַּסֵּס וְנִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, כִּי קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה נֶחֱשַׁב כָּל הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ וּכְאִלּוּ עֲדַיִן לֹא נִבְרָא כְּלָל:
ב. וְזֶהוּ בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ב, ד) "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יב, ט) 'בְּאַבְרָהָם', כִּי רַק כְּשֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ לָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתְחִיל הַמְשָׁכַת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם, אָז דַּיְקָא נֶאֱמַר: 'בְּהִבָּרְאָם', כִּי מֵאָז מַתְחִיל הַבְּרִיאָה כְּאִלּוּ אָז נִבְרָא הָעוֹלָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה לו, ד) עַל פָּסוּק (יְשַׁעְיָה מג, א): "בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב". 'עוֹלָמִי, עוֹלָמִי, מִי בֹּרַאֲךָ? יַעֲקֹב בֹּרַאֲךָ', שֶׁהֵם כְּלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ כְּפִי קִיּוּמוֹ אֶת הַתּוֹרָה כְּמוֹ כֵן נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְנֶחֱשָׁב שֶׁהוּא מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת הַבְּרִיאָה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה, עִקַּר בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הוּא לְהוֹצִיא הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁיֵּשׁ שֵׂכֶל בַּכֹּחַ וְיֵשׁ שֵׂכֶל בַּפֹּעַל. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת לְהוֹצִיא הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתוֹ בָּעוֹלָם שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה וְקִיּוּמוֹ, כִּי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל פְּעֻלָּה הוּא שֶׁיֵּדַע מִי פְּעָלוֹ וַעֲשָׂאוֹ, שֶׁיִּתְקַיֵּם: 'וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ' וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מא, ג): "מִי פָּעַל וְעָשָׂה קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ" וְכוּ':
ג. כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁיִּתְפַּתְּחוּ הַיָּדַיִם וְיִהְיֶה נִכָּר וְנִתְגַּלֶּה הָרוּחַ דִּלְתַתָּא, וְיֵצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, מֵהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, אֲבָל הָעִקָּר שֶׁאַחַר הִתְפַּתְּחוּת הַיָּדַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת, שְׁנֵי הַיּוּדִין הַנַּ"ל יִהְיוּ עֲדַיִן גַּם אַחַר כָּךְ קְשׁוּרִים וּמְיֻחָדִים בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, שֶׁיִּהְיֶה הָרוּחַ דִּלְתַתָּא מוֹשֵׁךְ וּמְקַבֵּל חִיּוּת בְּכָל רֶגַע מֵהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, דְּהַיְנוּ שֶׁהָרוּחַ דִּלְתַתָּא בְּחִינַת פֹּעַל יֵדַע וְיַכִּיר בְּכָל פַּעַם מִי לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אָבוֹת ב, א): 'דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ', שֶׁיֵּדַע שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ מֵהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו בְּכָל פַּעַם חִיּוּת מֵהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בְּכָל פַּעַם שֶׁמּוֹצִיא חִיּוּת וְקִיּוּם הַבְּרִיאָה מִלְּמַעְלָה מֵחָדָשׁ בְּכָל עֵת, וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל, כִּי לְהֵפֶךְ כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֲזַי נִסְתַּלֵּק הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַפֹּעַל, וְחוֹזֵר לְמַעְלָה וְנֶעְלָם בְּהַכֹּחַ וְנִשְׁאָר כְּמֵת בְּלִי חִיּוּת, וַאֲזַי שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַטֻּמְאָה חַס וְשָׁלוֹם כְּפִי פְּגָמוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי טז, כח): "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", כִּי כָּל עִנְיָן הַנַּ"ל כָּלוּל בִּתְמוּנַת אָלֶף, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, כִּי הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא בְּחִינַת יוּד בָּרֹאשׁ, הוּא יוּד שֶׁעַל הָאָלֶף, וְהָרוּחַ דִּלְתַתָּא שֶׁהוּא יוּד בַּסּוֹף, הוּא בְּחִינַת יוּד שֶׁתַּחַת הָאָלֶף, וְהַקַּו שֶׁבָּאֶמְצַע הוּא בְּחִינַת וָאו, בְּחִינַת פַּתָּח וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם.
וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כְּשֶׁהַיּוּד בַּסּוֹף מְקַבֵּל מֵהַיּוּד שֶׁבָּרֹאשׁ עַל־יְדֵי הַוָּאו שֶׁבָּאֶמְצַע, אֲבָל כְּשֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, פּוֹגֵם בְּהִתְפַּתְּחוּת הַיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, וַאֲזַי נִסְתַּלֵּק הַחִיּוּת מֵהַפֹּעַל וְאֵין הַיּוּד שֶׁלְּמַטָּה יְכוֹלָה לְקַבֵּל חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַיּוּד שֶׁלְּמַעְלָה. וְעַל־כֵּן הוּא 'נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף', שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין הָאָלֶף, כִּי עִקַּר הַיִּחוּד וְהַתִּקּוּן הוּא בִּבְחִינַת "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יְחֶזְקֵאל א, יד), שֶׁיִּהְיוּ נִפְתָּחִין הַיָּדַיִם שֶׁהֵם הַשְּׁנֵי יוּדִין, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיוּ מְקֻשָּׁרִים וּמְיֻחָדִים בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגְמִין חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֲזַי נִסְתַּלֵּק הַחִיּוּת מֵהַפֹּעַל וְחוֹזֵר וְנִתְעַלֵּם בְּהַכֹּחַ, אֲזַי נִשְׁאָר הַפֹּעַל נִפְרָד מִשָּׁרְשׁוֹ וְשׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַחִיצוֹנִי וּמְקַבֵּל חִיּוּת דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, זֶהוּ עִקַּר הַפֵּרוּד בְּחִינַת 'נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף' חַס וְשָׁלוֹם וְעִקַּר הַפֵּרוּד וְהַפְּגָם הוּא פְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי כָּל עֲבֵרָה נִמְשָׁךְ פְּגַם הָאֱמוּנָה עַד שֶׁנֶּעְלָם מִמֶּנּוּ, שֶׁהַפֹּעַל נִמְשָׁךְ מֵהַכֹּחַ וְאֵינוֹ מַכִּיר וְזוֹכֵר מִי בָּרֹאשׁ. וְעַל־כֵּן יֵשׁ תַּקָּנָה בַּתְּשׁוּבָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיָּשׁוּב מִיָּד לְשָׁרְשׁוֹ בִּבְחִינַת (הוֹשֵׁעַ ב, ט) "אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן", שֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ אַחַר כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם בַּעֲווֹנוֹתָיו הַמְרֻבִּים, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּדְחָה וְנָפַל לְשָׁם, גַּם שָׁם מְקַבֵּל חִיּוּת רַק מֵה' יִתְבָּרַךְ וִיקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא לַה' יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁזָּכוּ לִבְחִינַת 'פִּי שְׁנַיִם' הַנֶּאֱמַר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל.
קריאה וחיפוש בכל ספרי רבי נחמן מברסלב