א. "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא" וְכוּ' (שמות כ), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יורה דעה רלו, ד) שֶׁבֵּין אִם נִשְׁבָּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ נִקְרָא שָׁוְא וּבֵין אִם נִשְׁבָּע עַל דָּבָר הַיָּדוּעַ וּפָשׁוּט שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן עַל עֵץ שֶׁהוּא עֵץ וְעַל אֶבֶן שֶׁהוּא אֶבֶן, הוּא גַּם כֵּן שְׁבוּעַת שָׁוְא. וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ מַדּוּעַ יִהְיֶה חֹמֶר הָאִסּוּר כְּשֶׁנִּשְׁבָּע עַל דָּבָר הַיָּדוּעַ כְּמוֹ שֶׁהוּא הָאֱמֶת, הֲלֹא לֹא הוֹצִיא שׁוּם שֶׁקֶר מִפִּיו? וּמַדּוּעַ כְּשֶׁנִּשְׁבָּע עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ וְאֶפְשָׁר לִטְעוֹת בּוֹ, אֵין בּוֹ אִסּוּר שְׁבוּעָה וְהַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם רַק שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר. וְעַל דָּבָר הַיָּדוּעַ וּפָשׁוּט יֵשׁ בּוֹ אִסּוּר חָמוּר כָּל כָּךְ אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁבָּע עַל הָאֱמֶת? וְלִכְאוֹרָה הָיָה נִרְאָה לְהֵפֶךְ כְּשֶׁנִּשְׁבָּע אֲפִילּוּ בֶּאֱמֶת עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ פָּשׁוּט כָּל כָּךְ וְאֶפְשָׁר לִטְעוֹת בּוֹ, יִהְיֶה בּוֹ אִסּוּר גָּדוֹל כִּי אוּלַי הוּא טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ, וְעַל דָּבָר הַפָּשׁוּט לֹא יִהְיֶה הָאִסּוּר חָמוּר כָּל כָּךְ? וּבֶאֱמֶת גָּזְרָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהֵפֶךְ מִזֶּה, כִּי הַנִּשְׁבָּע עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ אֵין בּוֹ אִסּוּר כְּשֶׁנִּשְׁבָּע בֶּאֱמֶת, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְרַחֵק גַּם מִזֶּה מֵחֲמַת חֹמֶר שְׁבוּעָה, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים אֵינוֹ עוֹבֵר עַל לָאו דְּלֹא תִשָּׂא חַס וְשָׁלוֹם, וְלִפְעָמִים הוּא מִצְוָה לִשָּׁבַע בֶּאֱמֶת (רמב"ם הלכות שבועות פרק יא, א), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו): "וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ", וּכְשֶׁנִּשְׁבָּע עַל דָּבָר הַיָּדוּעַ כְּמוֹ שֶׁהוּא הָאֱמֶת, הוּא עוֹבֵר בְּאִסּוּר חָמוּר מְאֹד עַל 'לֹא תִשָּׂא', שֶׁהוּא לָאו חָמוּר מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
ב. אַךְ הָעִנְיָן מְבֹאָר עַל־פִּי מַה שֶׁמְּבֹאָר וּמוּבָן בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּבִפְרָט בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבַכְּתָבִים, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶה כְּלַל וִיסוֹד כָּל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וּכְמוֹ מִי שֶׁהוּא כּוֹפֵר בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, הוּא כּוֹפֵר וּמִין יִמַּח שְׁמוֹ, כְּמוֹ כֵן אֲפִילּוּ אִם אוֹמֵר שֶׁמַּאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוֹפֵר בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ הוּא גַּם כֵּן כּוֹפֵר וָמִין, "כִּי לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ", כִּי לֹא בָּרָא הוּא יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם שֶׁתִּהְיֶה תֹּהוּ וָבֹהוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי אִם לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, לְיַשֵּׁב אוֹתָהּ בִּבְנֵי אָדָם בְּנֵי דֵּעָה שֶׁיַּכִּירוּ אֶת גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ וְיַעַבְדוּ אוֹתוֹ בְּזֶה הָעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, כִּי: "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" כְּתִיב (דברים ז), 'הַיּוֹם' דַּיְקָא, וְלֹא לְמָחָר בָּעוֹלָם הַבָּא (עבודה זרה ג.).
וְזֶהוּ עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַמְּחַקְּרִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי אַדְמוֹ"ר זַ"ל (חיי מוהר"ן תכג), שֶׁהַמְּחַקְּרִים חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּיגוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בְּשׁוּם מַחֲשָׁבָה וְדַעַת וְשֵׂכֶל, 'כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל'. אֲבָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בְּשִׂכְלָם, אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם כִּי זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג בְּדַעְתָּם כְּלָל, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל כָּךְ, כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה הוּא אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁעִקַּר יְסוֹדָהּ לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר" וְכוּ', רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּשֵּׂכֶל:
ג. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר שְׁבוּעַת שָׁוְא, כִּי אָסוּר לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה מִכָּל שֶׁכֵּן לִשָּׁבַע לְבַטָּלָה (רַמְבַּ"ם, הִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת, פֶּרֶק יב, הֲלָכָה יא). כִּי עִקַּר שֵׁם ה' הוּא הַתּוֹרָה, כִּי 'אוֹרַיְיתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא', כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה אֵין שַׁיָּךְ שׁוּם שֵׁם לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא בְּהִתְרוֹמְמוּת בְּלִי שִׁעוּר, מִכָּל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וּמִכָּל הַכִּנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם, רַק מֵאַהֲבָתוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁצָּפָה שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ שֶׁיַּכִּירוּ גָּדְלוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא, עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ עַל יִצְרָם וְיִכְבְּשׁוּ אֶת תַּאֲוָתָם וְיַעַבְדוּ אוֹתוֹ בְּכָל כֹּחָם בְּתַכְלִית מְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בִּשְׁבִיל זֶה הֶאֱצִיל וּבָרָא וְיָצַר וְעָשָׂה אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף שֶׁעַל יָדָם עָשָׂה לְעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל שֵׁם, בִּבְחִינַת "וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה". כִּי עַתָּה אַחַר הַבְּרִיאָה שַׁיָּךְ לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם הֲוָיָה אוֹ בְּשֵׁם אֲדֹנָ"י עַל שֶׁהוּא מְהַוֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת וְאָדוֹן לְכֻלָּם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַשֵּׁמוֹת וְהַכִּנּוּיִים הַקְּדוֹשִׁים, אֲבָל כָּל הַשֵּׁמוֹת אֵינָם נִתְגַּלִּים כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָעוֹבְדִים אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת יִחוּד הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מוֹדִיעִים לָנוּ אֲמִתַּת שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ.
וְעִקַּר עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִירָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר מַעֲלָתָם עַל כָּל הַמַּלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְכוּ' כַּיָּדוּעַ. וְעִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף אַחַר הַבְּרִיאָה נִתְהַוָּה אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (סימן נא), עַיֵּן שָׁם. כִּי עִקַּר הָרַע וְהַטֻּמְאָה וְהַהִתְנַגְּדוּת הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵאֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר שֶׁנִּתְהַוָּה אַחַר הַבְּרִיאָה, וְעַל־כֵּן עִקַּר מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל וְהַצַּדִּיקִים הוּא מַה שֶּׁמְּבָרְרִין הָאֱמֶת מֵהַשֶּׁקֶר, הָרַע מֵהַטּוֹב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "יִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ" דַּיְקָא הַמּוּבָא בַּסְּפָרִים (זוהר תזריע מז.), שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ חֹשֶׁךְ יוֹדְעִין וְרוֹאִין יִתְרוֹן הָאוֹר, כִּי אִם לֹא הָיָה חֹשֶׁךְ וְשֶׁקֶר וְרַע וְכוּ', לֹא הָיָה יוֹדְעִין מַעֲלַת הָאוֹר וְהָאֱמֶת וְהַטּוֹב וְכוּ'.
וְרַק זֶהוּ מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל וְהַצַּדִּיקִים עַל כָּל הַמַּלְאָכִים וְכָל דָּרֵי מַעְלָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַמַּלְאָכִים וְכָל דָּרֵי מַעְלָה יוֹדְעִים אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ בְּבֵרוּר גָּמוּר, וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ בְּאֵימָה גְּדוֹלָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבְּנֵי אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין מַעֲלָתָם גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם נֶגְדִּיּוּת שֶׁל הַשֶּׁקֶר וְעַל־כֵּן אֵין לָהֶם בְּחִירָה. וְעַל־כֵּן יְדִיעָתָם אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אֲמִתִּית, אֵינָהּ נֶחֱשֶׁבֶת יְדִיעָה כְּנֶגֶד יְדִיעַת יִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט יְדִיעַת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁיּוֹדְעִין וּמְבִינִים גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי בְּחִירָתָם, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר וְכוּ' וְכַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מַשִּׂיגִין וְיוֹדְעִין שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים יוֹתֵר מִכָּל הַמַּלְאָכִים, כִּי עִקַּר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא נִגְדָּל דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הָאֱמֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא וְכַנַּ"ל:
קריאה וחיפוש בכל ספרי רבי נחמן מברסלב